מבזק ללקוחות ועמיתי זיו שרון ושות' עורכי דין-מס' 10- 2.6.2011
הכרה בהכנסות מהפרשי שער על בסיס צבירה- האמנם?
מאת: זיו שרון, עו"ד –משרד זיו שרון ושות' עורכי דין.
הוראת סעיף 8ג לפקודת מס הכנסה, אשר נוספה בשנת 1982 בתיקון מס' 54, קובעת כי הכנסות מהפרשי שער ימדדו לצרכי מס על בסיס צבירה בתום כל תקופת דיווח וישולם המס בגינן.
לטעמנו, על אף קיומה הפורמלי של הוראה כאמור בספר החוקים, ניתן להטיל ספק האם הוראה זו עדיין תקיפה ויש לקיימה.
יש לזכור כי תיקון 54 כמו גם חוק המיסוי בתנאי אינפלציה(אותו החליף חוק התיאומים) נחקקו שניהם בתקופת האינפלציה הגדולה, אשר כפי שנאמר לגביה בבית המשפט העליון בפרשת דפוס המרכז, שחיקת שער המטבע הישראלי אל מול המטבעות הזרים הינה ודאית כהופעת הירח בכל לילה.
באותן נסיבות, ומשפקיד השומה הפסיד בפרשת דפוס המרכז, כאשר רצה למסות על בסיס צבירה, נחקק תיקון 54 הנ"ל, ולאחריו ממילא התהפך פסק הדין לטובת פקיד השומה על סמך הנחת ודאות הפיחותים.
בינתיים כלכלת ישראל השתנתה לחלוטין, והיום ברור כי הפרשי שער יכולים להיות גם שליליים, ושערי המטבעות הזרים עולים ויורדים חליפות, על כל הבעייתיות המיסויית במצבים אלה. דהיינו, הנחת העבודה העובדתית שהיוותה בסיס לחקיקה ולפסק הדין בעניין דפוס המרכז אינה קיימת עוד.
לכן, נדמה כי לאור ההצבר האמור להלן של עיקרון העל המיסויי של מיסוי על בסיס התעשרות אמיתית, בתוספת הפגם הקיים בשיטת המס של היעדר קיזוז הפסדים לאחור, ובתוספת ביטולו של חוק התיאומים שנועד אף הוא להתגבר על פגמי האינפלציה, כולם יחדיו יכולים להוליך למסקנה של ביטול מכללא של סעיף 8ג הנ"ל.
לחילופין, כצעד פרשני דרסטי פחות מביטול מכללא, ובשל נסיבות חקיקת הסעיף, יש לקרוא לאקונה לתוך הסעיף, לפיה תחולתו הינה אך ורק בתקופה בה קיימת רציפות ארוכה של פיחותים, וכך להותירו כקיים, אך מוקפא משימוש בפועל בשנים האחרונות, בהן קיימת נדנדה בלתי פוסקת בשערי המטבעות, ובמיוחד מגמה הפוכה של ייסוף המטבע הישראלי.
החלת הקלות המיסוי גם על מכירת זכויות לפי תמ"א 38/2
(הריסת בניינים ובנייתם מחדש לצורך התגוננות מרעידות אדמה)
מאת: אורית קוך, עו"ד; זיו שרון, עו"ד – משרד זיו שרון ושות' עורכי דין.
חוק מיסוי מקרקעין מעניק פטור ממס למכירת זכויות בניה מכח "תכנית החיזוק" בהתקיים שני תנאים:
(1) התמורה בעד המכירה ניתנה ב"שירותי בניה לפי תכנית החיזוק"; (2) בוצע חיזוק של המבנה בהתאם להוראות תכנית החיזוק.
במסגרת החלטת מיסוי 5887/11 קבעה רשות המיסים כי הוראות אלה אינן חלות על מכירת זכויות לצורך ביצוע פרוייקט לפי תמ"א 38/2 מאחר ואין מדובר ב"שירותי חיזוק" אלא בהריסה ובניה מחדש.
לטעמנו, פרשנות זו שגויה הן בהיבט הלשוני והן בהיבט התכליתי. מבחינה לשונית, החוק קובע כי המונח "תכנית החיזוק" משמעותו "תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38), כפי שתהיה בתוקף מעת לעת" ומכאן שהחוק חל בבירור גם על זכויות שניתנות מכח תמ"א 38/2. בנסיבות אלה, מובן כי רשימת הפריטים הכלולה במונח "שירותי בניה לפי תכנית החיזוק" (חיזוק המבנה, הרחבת דירות וכו') מהווה דוגמא בלבד, שהרי המחוקק לא יכול היה לחזות שינויים עתידיים בהוראות תמ"א 38.
מבחינה תכליתית, הסיבה לאישורה של תמ"א 38/2 הינה בעדיפותה ההנדסית הברורה. משכך, לא ייתכן שהמדינה התכוונה לשלול את הטבות המס הניתנות למי שפועל למימוש בנייה חזקה ועדיפה מבחינה הנדסית על פני מי שפועל למימוש חיזוק מבנה ישן שהינו נחות מבחינה הנדסית!
הטענה לפיה אין צורך בהטבות מיוחדות נוכח אפשרות ניצולו של פטור לפי פרק חמישי 1, אין בה כדי לפתור לא את בעיית הפטור ממע"מ שנשלל ולא את בעייתו של מי שכבר ניצל פטור בעבר שהופכת להיות הבעיה של כל שכניו!
טוב תעשה רשות המיסים אם תחזור בה מהחלטתה ותקבע באופן ברור כי הוראות פרק חמישי 5 לחוק מיסוי מקרקעין וחוק מע"מ יחולו גם על מכירת זכויות לביצוע פרוייקט לפי תמ"א 38/2.
כעת אין יכולה רשות המיסים להישאר אדישה לעניין, כיוון שהחל משבוע זה מונחת על שולחן בכירי רשות המיסים בקשת משרדנו ברוח האמור לעיל בשם עירית רמת גן, הצופה כאפשרות אף פנייה לבג"צ בנושא.
In the Media 