חג אורים שמח

מבזק ללקוחות ועמיתי זיו שרון ושות' עורכי דין מס' 22 20.12.2011

דיבידנדים בעקבות החוק להורדת נטל המס

מאת: זיו שרון, עו"ד ;משרד זיו שרון ושות' עורכי דין

כידוע שונה שיעור המס על דיבידנדים בחוק להורדת נטל המס והועלה מ-20% ל-25% אצל בעלי מניות רגילים ומ-25% ל-30% אצל בעל מניות מהותי.

על מי לא ישפיע השינוי בשיעור המס על הדיבידנדים?

ישנן מספר אוכלוסיות שעליהן השינוי בשיעור המס על דיבידנדים לא ישפיע כלל.
ראשית, תושבי חוץ, גם שלא ממדינת אמנה יהיו כפופים לכל היותר למס של 25% שינוכה מהם במקור, לאור הוראות סעיף 170 לפקודה.
שנית, תושבי מדינות אמנה המקבלים דיבידנדים לא יושפעו מהשינויים בשיעורי המס הפנימיים על דיבידנדים במדינת ישראל. הללו ימשיכו להיות חייבים במס על דיבידנדים בישראל אך ורק על פי שיעור הניכוי במקור המופיע באמנה שבין מדינתם לבין מדינת ישראל (0%- 25%).
שלישית, לגבי כל מי שהינו בעל מפעל מאושר, מוטב, או מועדף, בין אם בתעשייה, בהשקעה בנכסים או בדיור, חלוקת הדיבידנדים מן החלק המאושר תמשיך להיות בשיעור מס של 15%.
כמו כן, כאשר מדובר בגופים שקופים, ממילא הדיבידנד איננו מחויב במס. כך בחברה משפחתית, בחברת בית, ובאגודה שמחילה על עצמה את הוראות סעיף 62 לפקודה.

מהי נקודת החתך לחלוקת הדיבידנדים בשיעורי המס הישנים?

עמדת רשות המיסים שנאמרה בועדת הכספים של הכנסת בעת הדיונים על החוק, זכתה אף לפרסום פומבי בסמוך לאחר חקיקתו של החוק, לפיה כל חלוקת דיבידנד, יהיו אשר יהיו הרווחים מהם נצמחה, תתחייב במס המוגבה, ככל שחלוקת הדיבידנד במזומן תיעשה לאחר תחילת 2012.
לא זו בלבד, אלא שלפי פרסומי רשות המיסים, הדיבידנד צריך להיות מלווה בתנועה כספית של ממש, ולא די בפעולות רישומיות בלבד של חלוקת דיבידנד והחזרה כהלוואת בעלים.
לכן, כל מי שמתכנן מהלך של חלוקת דיבידנדים, ראוי שיתארגן גם לביצוע התנועות הכספיות בבנק, ככל שבכוונתו לחלק דיבידנדים עוד בשנת 2011.

האם לחלק דיבידנדים עד סוף השנה?

לא בטוח שיש סיבה אמיתית לחלק גם למי שיכול לחלק. כך לדוגמה ביחס למי שאיננו מתכוון לצרוך בעתיד בקרוב באופן אישי את סכומי הדיבידנדים.
אין לשכוח כי תוצאה מיידית וברורה של חלוקת הדיבידנד עתה, הינה תשלום המס בשיעורו הנוכחי על הדיבידנדים. מי שלא תכנן להשתמש בכסף, חבל שיקדים את רוב סכומו של המס על הדיבידנדים, רק על מנת להימנע, לכשיחלק את הדיבידנדים בעתיד, מעליית שיעור המס.
מעבר לכך, מכירת מניות עם רווחים צבורים בחברה בעתיד עשויה ממילא לייצר ליניאריות עדיפה על גישת רשות המיסים כפי שמובעת עתה.
מי שמתכנן ממילא לצרוך בקרוב את הדיבידנדים ובאופיו שונא סיכון, ובמיוחד לאור עמדת רשות המיסים, יש הגיון כי יחלק את הדיבידנדים עד סוף השנה. עם זאת יש הגיון להמתין ממש עד הימים האחרונים של השנה, כדי לבדוק אם צעדים ציבוריים כאלה ואחרים יגרמו לשינוי גישה של רשות המיסים.
למי שמתכנן לחלק דיבידנד מרווחי עבר בימים אלה, אך ורק מכוח גישתה של רשות המיסים, יש הגיון לקבוע במסמכי חלוקת הדיבידנד כי החלוקה ניתנת לביטול בהתקיים תנאים מסוימים.
חלוקה בתנאים כאמור תאפשר רוורסביליות, ככל שיתברר כי פרשנות רשות המיסים איננה ישימה, בין אם עד למועד תשלום המס על הדיבידנד, ובין אף לאחר מכן.

מהו שיעור המס על דיבידנדים הנובעים מרווחים שהופקו לפני 2012?

כפי שכתבנו לעיל עמדת רשות המיסים הינה כי המדובר בדיבידנד בשיעור המס המוגבה.
עמדתנו הינה, כי אין כך המצב בהכרח, והוודאות האמיתית היחידה הינה כי שיעור המס על דיבידנדים מרווחי 2012 ואילך הינו בשיעור המס המוגבה.
קיימת הצדקה חוקית, כלכלית ומוסרית לשימור שיעור המס הישן על דיבידנדים שיחולקו בעתיד מרווחי השנים שלפני 2012. נקיטה בפרשנות זו תמנע קיפוח כל מי שנמצא במגזר היצרני, או סתם חברות שהשקיעו את רווחיהן בעסק ברכישת רכוש קבוע או מלאי, או גופים שמוטלות עליהם מגבלות אשראי ואחרות הקובעות הון עצמי מינימלי.
אין הגיון ואין צדק שדווקא אותם גופים שאינם יכולים לחלק דיבידנד, על אף קיומם במאזניהם של רווחים לא מחולקים, יקופחו בשל ההתראה הקצרה שלא אפשרה להם לחלק דיבידנד בפועל, ואשר לחלקם, אף אם יחלקו דיבידנד רישומית, לא יהיו מקורות עתה לתשלום המס על הדיבידנד.
הפרשנות המקלה דכאן הינה מוצדקת, מעוגנת מעט בלשון החוק, המאפשרת להיתלות ב"הכנסות שיופקו" החל מ-2012 כאמור בהוראות התחולה גם על הכנסות החברות שהינן בסיס לדיבידנד. אך בעיקר מוצדקת הפרשנות המקלה בשל תכלית החקיקה.
מבחינה לשונית, הוראת התחולה עוסקת בהכנסה ש"הופקה" מיום 1/1/12 ואילך, ומאחר שעסקינן בהכנסה פסיבית, שהיא הכנסה "שנצמחה" ולא "הופקה", יש לפרש את הוראות התחילה והתחולה ביחס לדיבידנד כחלה רק על רווחים שחולקו מרווחי החברה שהופקו מיום 1/1/12 ואילך.
לא זו בלבד, הממשלה גילתה דעתה בדיונים בכנסת, כי לא ייתכן מצב בו למס הכנסה ישולם כמס יותר ממחצית ההכנסה החייבת.
חיבור של שיעור המס על הכנסות החברות הלא מחולקות, יחד עם המס המוגבה על הדיבידנדים מביא לשיעור מס מצטבר המגיע כדי 55.2%, כאשר מביאים כדוגמה את רווחי שנת 2003. ברור שלא לכך כיוון המחוקק ו/או הממשלה. יתר על כן, שיעורי מס מצטברים אלה הגבוהים מ-50% (גם בחלוקת רווחים משנות מס מאוחרות יותר בהן ירד מס החברות אל מתחת ל-36%), מהווים מיסוי רטרואקטיבי בלתי מוצדק ולא חוקתי.
הדברים מתעצמים, כאשר ברור ששיעור המס על יחידים ברמה השולית הינו 48% החל משנת 2012, וכאשר ברור כי העלאת שיעור המס על דיבידנדים, כמו ברפורמה של שנת 2005 (תיקון 147), נועדה להשוות את שיעור המס הדו שלבי המצטבר בפעילות בחברה לשיעור המס השולי על יחידים. לכן, על פי שיעורי המס שייכנסו לתוקף בקרוב, מס הדיבידנד בשיעור של 30% מביא למס משוקלל של 47.5%, הקרוב למס השולי על היחידים.
אם המס המוגבה על היחידים מופעל רק על הכנסות שייצמחו החל מ-2012, אזי כך מוצדק אף להחיל בהתאמה מס דיבידנד מוגדל על חלוקת רווחי 2012 ואילך, ולא מתקופה קודמת.
הדברים מקבלים משנה תוקף, כאשר מבחינים כי לפי פרשנות רשות המיסים ולאור הוראות המעבר, ההכנסה הפיננסית היחידה ללא הוראת מעבר המקבעת שיעורי מס נמוכים להכנסות לפני 2012 הינה ההכנסה מדיבידנד. זאת על אף קלות גזירת המקור לדיבידנדים מהדוחות הכספיים של החברות. לריבית קיימת הוראת מעבר, לרווחי הון מני"ע סחירים יש אפשרות למכירה רעיונית, ולרווחי הון מני"ע לא סחירים ניתן מנגנון של ליניאריות.
כמו כן, החוק בפרשנותו המחמירה מביא לאבסורד את הקשר שבין רווחי הון להם מתאפשרת ליניאריות, לדיבידנד שלפי גישה זו הינו אך ורק בשיעור המוגבה. האבסורד מועצם בהפעלת סעיף 94ב לפקודה ובשימוש במנגנון הרווחים הראויים לחלוקה (רר"לים). יוצא לפי הפרשנות המחמירה כי מי שימכור מניות ללא חלוקת דיבידנדים, עדיף לו לא להשתמש במנגנון הרר"לים שנועד להקל. זאת, כיוון שברר"לים, לפי פרשנות זו, ממילא יספוג הנישום על הכל שיעור מס מוגבה. עולה השאלה הנוגה האם ההימנעות משימוש בסעיף 94ב היא וולונטרית….

לאור האמור לעיל לא לחינם שוקלים הארגונים הכלכליים הגדולים במשק עתירה לבג"צ, שיכוף על הממשלה לקבל את המדיניות המקלה והמאוזנת יותר, במסגרת פרשנות הוראות המעבר, או לחלופין פנייה מחודשת למהלך חקיקתי מבהיר.