מאת: גיא בר-און, עו"ד
על מטבעות דיגיטליים וחוק המזומן
בפס"ד שניתן בחודש שעבר בעניין ישראמיינרס, קבע בית המשפט כי מדיניות גורפת של בנק, האוסרת פתיחת חשבון ללקוח העוסק במטבעות דיגיטליים, אינה סבירה. יש לאבחן בין סוגי פעילויות שונים, היקפי פעילות שונים וסוגי לקוחות שונים. כל פעילות במטבעות דיגיטליים שונה מרעותה ומחייבת התייחסות שונה של הבנק.
יחד עם זאת, נקבע כי במקרה הנדון, יש לקבל את טענת הבנק ולפיה בהינתן שנתיב הכסף יש בו כדי להקים סיכונים, באשר במכירה בזירת מסחר לגורם לא ידוע אשר לא הוכח דבר היכרות עימו אמנם קיים סיכון הלבנת הון. לפיכך, סירובו של הבנק, במקרה שנדון, למתן שירות הנוגע לקבלת הכספים שהופקדו בחשבון הוא סירוב סביר.
בית משפט התחמק מהשאלה האם מדובר במטבע או בנכס אחר אם בכלל. יוזכר כי בעניין זה עמדת רשות המיסים הינה שאין המדובר במטבע אלא בנכס הון אחר, בעוד הנישומים בחלקם טוענים אחרת.
בינואר השנה נכנס לתוקפו חוק המזומן.
חוק זה מטיל מגבלות שונות ביחס לתשלומים במזומן. בייחוד דורש החוק הערכות ובחינת הפעילות ע"י חברות בתחום האירועים, התיירות, חברות כוח אדם, קמעונאים, חלפני מטבע ובמקרים מסוימים גם חברות קבלניות. משרדנו נתקל לאחרונה במספר רב של "תקלות" הנובעות מאי הערכות מתאימה ליישום החוק.
אולם, באופן מפתיע, דווקא עמדתה של רשות המיסים בעניין יכולה לשרת את העושים שימוש במטבעות דיגיטליים. ניתן לטעון כי אם אין מדובר במטבע, חוק המזומן איננו חל על מטבעות דיגיטליים ולכן איננו כפוף להוראות חוק המזומן.
חוק המזומן מגדיר מזומן כ:
"מזומן- שטרי כסף ומטבעות שהם הליך חוקי בישראל וכן מטבע חוץ.
07מטבע חוץ מוגדר בחוק בנק ישראל:
"מטבע חוץ" – שטרי כסף או מעות שהם הילך חוקי במדינת חוץ ואינם הילך חוקי בישראל".
כאמור, רשות המיסים מסרבת לראות במטבעות הדיגיטליים מטבע וטוענת שאין המדובר בהליך חוקי.
לפרטים נוספים ביחס ליישום חוק המזומן וביחס לטיפול המס במטבעות דיגיטליים, ניתן לפנות למשרדנו.