תכנון מס לאור עמדת רשות המסים בבתי המשפט

מבזק ללקוחות ועמיתי זיו שרון ושות' עורכי דין
מאת: גיא בר-און, עו"ד; משרד זיו שרון ושות' עורכי דין

דומה כי לעמדות השונות שאימצה רשות המיסים בשנים האחרונות ואף נאבקת עליהן בימים אלו בבית המשפט העליון, השלכות שונות הניתנות לניצול דווקא לטובת הנישומים.
בעניין עופר נכסי רעננה, שהערעור בגינו עומד בימים אלו לפתחו של בית המשפט העליון, ומשרדנו מייצג את החברה, טוענת הרשות כי כל חברה בת/נכדה/נינה של חברה בורסאית, וללא תלות באחוזי ההחזקה היא חברה שלציבור עניין ממשי בה. זאת בכדי לשלול את מעמדה של החברה כחברת בית.

לטעמנו, פרשנות זו דינה להידחות בבית המשפט העליון, אולם, גם אם נבחן את השלכות גישה מחמירה זו, עולה כי הנישומים יכולים לנצל עמדה זו של הרשות גם לטובתם, שכן אם לטענת רשות המיסים, יש עניין ממשי לציבור בכל חברה בת או נכדה של חברה ציבורית, הרי חברה כזו איננה חברת מעטים, והטענה איננה יכולה לשמש רק לרעת הנישום אלא גם לטובתו.
מכאן שכל חברה בת/נכדה/נינה של חברה בורסאית איננה גם "חברת ארנק", שכן חברה שכזו חייבת להיות חברת מעטים. לא חלות לגבי חברה שכזו, הוראות סעיף 77 לפקודה. החזקה עקיפה אף של 2% ע"י חברה בורסאית, יכולה להגן על חברה בה "שוכבים" מיליוני ₪ ללא תנועה, מפני פילוג רווחים.

דוגמא נוספת למקרה שבו עמדת רשות המיסים, אם תתקבל, בניגוד לעמדתנו, יכולה לשמש לטובת הנישומים נוגעת למיסוי דיבידנד מרווחי שיערוך.

בעניין אורון, טענה רשות המיסים כי חלוקת דיבידנד מרווחי שיערוך חייבת במס בידי החברה מקבלת הדיבידנד. משרדנו מייצג בערעור על גישה זו בבית המשפט העליון בתיקים מקבילים.

בעניין אורון, כבוד השופט קירש אימץ פתרון שאיננו מופיע בחוק לבעיית כפל המס, שנוצרת כתוצאה מחיוב החברה מקבלת הדיבידנד במס חברות, וחיוב החברה המחלקת פעם נוספת בעת מכירת הנכס. הוא הורה שבעת מכירת הנכס בפועל ע"י החברה המחלקת, לא ימוסה שבח בגובה הרווח שכבר מוסה בעת חלוקת הדיבידנד. לטעמנו, הצורך להיזקק לפתרון מחוץ לחוק, רק מראה שמדובר בפרשנות שדינה להידחות והחברה מקבלת הדיבידנד לא אמורה להיות מחויבת מלכתחילה במס.

הגישה המקובלת בעקבות פס"ד פישמן ונכסי ארקין, הינה כי במידה ויחולק דיבידנד פטור לחברת החזקות, ייוחסו הוצאות המימון לדיבידנד הפטור ולמעשה לא ינוצלו לצורך מס. לטעמנו, מדובר בגישה המתעלמת מכך שהוצאות נבחנות ראשית לאור סעיף 17 רישא לפקודה, בטרם הפעלת סעיף 18(ג) לפקודה.

אולם, גם תחת גישה קיצונית זו, ולאור קביעת בית המשפט בעניין אורון, שאף היא כאמור שגויה לטעמנו, יכולות חברות לשקול דווקא אפשרות של חלוקת דיבידנד מרווחי שיערוך, גם כאשר ישנם די עודפים לחלק דיבידנד מרווחים רגילים.

חלוקת דיבידנד מרווחי שיערוך מידי שנה, בגובה הוצאות המימון הקיימות בחברת האם, תביא לניצול הוצאות המימון בחברת האם, שלכאורה לא היו ניתנות לניצול לאור פס"ד פישמן ונכסי ארקין.