בימים אלה, ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון במספר ערעורים מאוחדים בעניין ספנדקס, זכי דוגה, חפציבה, רוגובין ותדהר (ע"א 7765/04 ואח'). פה"ד עוסק בתחולת ההנחות הזמניות במס שעמדו בתוקפן עד סוף 2003 גם על מס המכירה, שאלה בה ניתנה עד כה פסיקה סותרת ע"י ועדות הערר.
המדובר בהטבות ממס שבח שניתנו למכירת מקרקעין בתקופה הקובעת: 10% הנחה למכירות שבוצעו בין 7.11.01 עד סוף 2002 ו – 20% הנחה למכירות בשנת 2003. ההקלות נקבעו בחקיקה בעקבות המלצות ועדת רבינוביץ' מתוך מטרה לעודד את שוק הנדל"ן שהיה שרוי במשבר עמוק באותו זמן. ביחס למס המכירה לא ניתנה הקלה ספציפית כזו, ואולם הוראת סעיף 72י לחוק מיסוי מקרקעין (שמקורה עוד קודם) קבעה כי דין מס המכירה כדין מס השבח לכל דבר ועניין למעט לעניין פטורים מסויימים (שאינם לענייננו).
השאלה שעמדה על הפרק הינה האם לאור הוראת סעיף 72י יש להקנות את ההקלות במס שבח גם למס המכירה. ביה"מ העליון, בפ"ד של השופטת מרים נאור, אליה הצטרפו בהסכמה השופטים ריבלין וארבל, קבע כי אכן כך.
נפסק שהן לשון החוק והן תכליתו תומכים בהחלת הקלה גם על מס המכירה. הלשון הינה רחבה ביותר וקובעת החלת דין זהה בין השבח למס המכירה "לכל דבר ועניין". כשביקש המחוקק לסייג החלת דין אחד על אחר עשה זאת במפורש (לרבות לעניין מס רכישה) ולא כך בענייננו. נדחתה טענת המנהל כי אימוץ ההקלה ירוקן מתוכן הוראות פטור אחרות ממס מכירה או שהחלת ההקלה עומדת בסתירה להתרתו כהוצאה.
בית המשפט מציין כי גם מבחינה תכליתית יש להקנות תוקף להקלה שכן החקיקה ביקשה לצמצם את תחולת מס המכירה, עד שמאוחר יותר אף ביטלה אותו כליל (מספר שנים לאחר מכן). ביה"מ אינו מתעניין בשאלה מה סברו באופן ספציפי חברי ועדת רבינוביץ' או המחוקק אלא המגמה והאינטרסים שביקשו לקדם הם החשובים – והינם לצמצם את תחולת מס המכירה, בהיותו מס המעכב עסקאות. ביה"מ משליך לעניין זה גם מביטול מס המכירה על הפרשנות הראויה. כפועל יוצא, אי האיזכור המפורש של ההקלה בדברי הועדה איננו בעל חשיבות, שכן התכלית ברורה.
יצויין כי לאור חלוף מספר רב של שנים מאז הגיע התיק לדיון, הפסיקה תשפיע אך ורק על התיקים שבנוגע אליהם קיים הסדר דיוני או שתלויים ועומדים בפני ועדות הערר השונות. ביחס לתיקים בהם שולם המס ולא הוגשו הליכים, לא ניתן יהיה לקבל החזרים לאור חלוף פרק הזמן לתיקון השומה לפי סעיף 85 לחוק.
In the Media 