הצורך בתשלום ובהצגת קבלות לצרכי ניכוי למס שבח; הקלות לתושבים חוזרים במכירת מניות – היכן נגמר ה"במישרין או בעקיפין"

מבזק ללקוחות משרד זיו שרון ושות'-מבזק מס 3- 3.2.2011

הצורך בתשלום ובהצגת קבלות לצרכי ניכוי למס שבח

מאת: זיו שרון, עו"דמשרד זיו שרון ושות' עורכי דין

מקובל לחשוב וכך נוהגות רשויות המס מימים ימימה, כי בהיעדר קבלות המעידות על תשלום בפועל של הוצאה לא יותר ניכויה של ההוצאה לצרכי מס שבח. אין כל אמירה חלוטה כזו בהוראות חוק מיסוי מקרקעין, וכפי שבעבר בית המשפט העליון שלל "מוסכמה" אחרת לעניין אי התרת הוצאות המימון במס שבח כך לטעמנו יהיה גם לגבי מקובלה זו.

המצב בפועל היום יוצר שעטנז מוזר לפיו ההכנסות נמדדות על בסיס מצטבר ללא קשר לזרימת מזומנים, ואף מעבר לכך, הן מוערכות ליום העיסקה גם אם התמורה לא ידועה או תתקבל בעתיד. אין שום סיבה כלכלית או הגיונית, כל עוד העיקרון הראשי שבחוק- מדידת ההכנסות – הינו על בסיס מצטבר, שלא יהא כך המצב אף ביחס להוצאות.
אם לצרכי מיסוי הערכת הכנסות היא כשרה, מדוע לצרכי מיסוי הערכת הוצאות לא תהיה כשרה גם כן? מדוע אלמנט אי הודאות הקיים אינהרנטית בפן ההכנסות לא יכול להיות מוחל בפן ההוצאות?

העיוות שבשיטת פעולה זו מועצם עתה עם השינוי בחוק המחייב שומה עצמית מלאה אמנם בלי קבלות, אך הליך השומה על ידי המנהל לכאורה אמור לשנות את השומה העצמית בהיעדרן של קבלות.

העיוות שבשיטה המקובלת כיום בא לידי ביטוי במיוחד בהוצאות היטל ההשבחה הנמצאות במחלוקת עם הועדה לתכנון, או טרם הגיע מועד תשלומן גם אם ידועות וע"פ הגישה המוצעת יש לאפשר בכל מקרה את ניכוין גם אם טרם שולמו וזאת ע"ב הערכה סבירה.

הקלות לתושבים חוזרים במכירת מניות – היכן נגמר ה"במישרין או בעקיפין"

מאת: זיו שרון, עו"ד, יועד פרנקל, עו"ד, (רו"ח) משרד זיו שרון ושות' עורכי דין

סעיף 97(ב) לפקודה קובע בנוסחו הנוכחי פטור ממס רווח הון לעולה חדש, תושב חוזר וותיק ותושב חוזר (רגיל) ביחס למכירת נכס בחו"ל בעשר השנים הראשונות מיום עלייתו או חזרתו של היחיד (תוך חיוב יחסי במס רווח הון על מכירה שהתבצעה לאחר עשר שנים מיום העלייה או החזרה).
ידוע כי עמדת רשות המיסים הינה כי במצב הנוכחי של הדין, בעוד שעולה חדש ותושב חוזר וותיק זכאים לפטור ממס רווח הון יחסי במכירת מניות של חברה זרה שחלק מנכסיה בישראל (על החלק המתייחס לנכסים בחו"ל), הרי שלגישתה הפטור נשלל כליל ביחס לתושב חוזר רגיל בסיטואציה דומה.

לטעמנו אין הדברים כה גורפים ויש לדון את התושב החוזר לכף חסד. לדעתנו, יש לשים לב לכך, כי תיקון 168 לא שינה את נוסח סעיף 97(ב) שכלל את הביטוי "במישרין או בעקיפין" אף לפניו ואף לא את הוראות סעיף 89(ב)(3). דהיינו לעניין מניות של חברות חוץ שהיו לתושבים החוזרים לפני חזרתם לישראל אין להקנות לביטוי "במישרין או בעקיפין" פרשנות מילולית צרה השוללת את הפטור באופן מוחלט. זאת הן מתכלית העידוד אך גם משילובן של הוראות החוק.
דהיינו אם המחוקק נזקק להרחבה בסעיף 89(ב)(3) לעומת המצב לפני תיקון 132 ע"מ לכלול נכסים בישראל המוחבאים בתוך מניות ולא כלל הרחבה זו בסעיף 97(ב) אזי אין לקבל את גישת הרשויות בייחוד אם למוכר אין שליטה מלאה על הנעשה בחברה שמניותיה נמכרות. רק למצער ובניגוד לעמדה הנשמעת במסדרונות רשות המיסים יש לאפשר לכל הפחות פטור ממס רווח הון יחסי על הנכסים שמחוץ לישראל כאשר דרך המלך הינה הפטור המלא.