אחת ההכנסות הבודדות שנותרו פטורות ממס, הינה הכנסתו של יחיד מהשכרת דירה למגורים. עם זאת, הפטור מוגבל להכנסות שכ"ד שאינן עולות על 4,910 ₪ לחודש בשנת 2012 (בשנת 2013 יעמוד הסכום על 4,980 ₪ לחודש). כששכר הדירה עולה על התקרה חל חיוב במס שאיננו רק על החלק העולה על התקרה, אלא על כפליים מסכום זה. לדוגמה, מתוך שכ"ד בסכום של 5,910 ₪, העולה על תקרת הפטור ב – 1,000 ₪, החלק החייב במס יהיה 2,000 ₪ (1000 x 2), ורק 3,910 ₪ יהיו פטורים ממס. חשוב לדעת שלעניין בדיקת הסכום העולה על התקרה, נלקחת בחשבון ההכנסה הכוללת מהשכרת כל דירות המגורים שבידי היחיד, ולא רק הדירה הספציפית. כאשר מנצלים באופן חלקי את מסלול הפטור (כפי שתואר), החלק שאינו פטור ממס חייב על פי שיעורי המס השולי של אותו יחיד עד 48% מס (בשנת 2013 המס עשוי להגיע אף עד 50% לאור "מס העשירים" בשיעור של 2% על הכנסות מעל 800,000 ₪ לשנה).
מסלול מיסוי חלופי ליחידים, שהינו פשוט ובד"כ משתלם יותר במקרים אלה הינו תשלום מס בשיעור קבוע של 10% על כל דמי השכירות ללא פטור (סעיף 122 לפקודת מס הכנסה). במסלול זה לא יותר ניכוי הוצאות כלשהן (כגון פחת, הוצאות מימון או תיקונים), ולכן הוא באופן אפקטיבי גבוה יותר מ – 10%, בייחוד ביחס לדירות חדשות יחסית שנרכשו במשכנתא גבוהה. עם זאת, הוא במקרים רבים הוא עדיין יהיה משתלם, כאשר נקודת האיזון המדוייקת תלויה בנסיבות הספציפיות: למשכיר שאינו נושא בהוצאות, ומצוי במדרגת המס העליונה, המסלול של 10% יהיה כדאי כבר משכר דירה כולל של כ – 5,500 ₪ לחודש, בעוד שלמשכיר הנושא בהוצאות או המצוי במדרגת מס נמוכה, נקודת האיזון תהיה גבוהה יותר. מעבר ליתרון הכספי הפוטנציאלי ויתרון הפשטות, קיים יתרון נוסף וחשוב של מסלול ה – 10% והוא היעדר צורך להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה. הבוחר במסלול זה נדרש למלא טופס קצר (טופס 3302) ולשלם בשובר 10% מדמי השכירות. חשוב לשים לב שהבחירה במסלול זה מחייבת תשלום המס עד 30 בינואר של השנה העוקבת. כלומר, ביחס לדמי שכירות שנתקבלו בשנת 2012, חשוב לקבל החלטה על מסלול המיסוי עוד במהלך החודש הנוכחי, וככל שהמסלול הנבחר הינו של 10% יש להקפיד לשלם את הסכום עד 30 בינואר.
In the Media 