צעדים שיש לשקול את ביצועם לפני כניסתו לתוקף של חוק ההסדרים; עדכון ביחס לכניסתו לתוקף של הסדר הנאמנויות בחוק ההסדרים

מבזק ללקוחות ועמיתי זיו שרון ושות' עורכי דין מס' 35

18.7.2013

צעדים שיש לשקול את ביצועם לפני כניסתו לתוקף של חוק ההסדרים
מאת: זיו שרון, עו"ד; יועד פרנקל, עו"ד (רו"ח); משרד זיו שרון ושות' עורכי דין

במבזקנו הקודם, עמדנו על הצעדים שיש לשקול את ביצועם בנוגע לביטול הטבות מסויימות לעולים חדשים ותושבים חוזרים וותיקים, חלק זה יסקור את נושא הנאמנויות.
אף שהמגמה הצפויה היא מיסוי נאמנות יוצר תושב חוץ עדיין לא מאוחר לבחון מקרים שאף כי לא נחתם הסכם נאמנות פורמלי בכתב הנסיבות מעידות על כך שמדובר בנאמנות. הגדרת "נאמנות" בסעיף 75ג אינה דורשת הסכם נאמנות בכתב. טול לדוגמא מצב בו אם, תושבת חוץ, מנהלת בפועל חשבונות בנק של ילדיה, תושבי ישראל, מבלי שלילדים יש כל ידיעה בפועל על אופן ניהול החשבונות וכל חלקם מתמצה בקבלת חלוקות בפועל לפי רצונה של האם. נסיבות כאלה יכולות להעיד על כך שמדובר בנאמנות יוצר תושב חוץ (לפי הדין הקיים) ולפיכך חלוקות לנהנים במזומן פטורות ממס ואף פטורות לשיטתנו מדיווח. קיים עדיין חלון זמנים לזהות מקרים כאלה ולהביא לחלוקות עוד בטרם נכנס החוק לתוקף.
כאמור במבזקנו הקודם, קיימת כוונה למסות חלוקות מנאמנות שבה היוצר זר והנהנים תושבי ישראל המסווגת לפי הדין הקיים כנאמנות יוצר תושב חוץ ותסווג לפי הדין החדש כנהנה תושב ישראל. בהתאם לנסיבות העניין, יש לשקול מספר צעדים בנושא. ראשית, יש לבחון בנאמנות שבה יש נהנים תושבי חוץ ונהנים תושבי ישראל האם ניתן להביא ל"סילוק" הנהנים הישראלים בתמורה לחלוקה בסכום חד פעמי של החלוקות המתוכננות בנאמנות עוד לפני כניסת התיקון החדש לתוקף. שנית, יש לבחון האם ניתן לפצל את הנאמנות לנאמנות תושבי חוץ (היוצר וכל הנהנים יהיו תושבי חוץ) ולנאמנות נהנה תושב ישראל (היוצר תושב חוץ והנהנים תושבי ישראל) ולקבוע במסמכי הנאמנות האחרונה, כי החלוקות תהיינה מהקרן בלבד בעוד שבנאמנות הראשונה החלוקות תהיינה מהפירות. שלישית, יש לראות האם ניתן לנהל את הסדר הנאמנות במבנה שלא ניתן יהיה להגדירו מבחינה משפטית כנאמנות (שליחות או אחד הגופים המצוינים בסעיף 75יז עליהם לא יחול פרק הנאמנות). רביעית, פתרון שאינו משפטי אשר שמענו שכבר מתחיל להתממש ובבחינת "תרופות הגרזן", הינו למשל פירוק הנאמנות או, לצערנו, הגירת הנהנים לחו"ל. פתרון זה כשלעצמו מעיד על בעייתיות החקיקה.

עדכון ביחס לכניסתו לתוקף של הסדר הנאמנויות בחוק ההסדרים
מאת: זיו שרון, עו"ד; משרד זיו שרון ושות' עורכי דין

ברצוני לעדכן, כי יועד פרנקל ממשרדנו בכובעו כאחד מנציגי לשכת עורכי הדין בועדת הכספים של הכנסת הצליח לשכנע את יו"ר ועדת הכספים, בהסכמת מנהל רשות המסים לדחות את תחולת פרק הנאמנויות החדש בחוק ההסדרים ליום 1/1/14 (ההסדר היה אמור לחול מה-1/8/13). הסכמה זו טעונה את אישור ועדת הכספים ואת אישור מליאת הכנסת לקריאה השניה והשלישית של החוק.

ראו לעניין זה את הקלטת הישיבה של ועדת הכספים מתוך ארכיב שידורי הועדה:
http://main.knesset.gov.il/Activity/Committees/Finance/Pages/CommitteeTVarchive.aspx

סרטון מיום 14/7/13 החל מדקה:
06:07:48

אירוח חינם של סוכנים בענף המלונאות ופתרונות דיור לעובדים
מאת: זיו שרון, עו"ד; ארז שביט, עו"ד; משרד זיו שרון ושות' עורכי דין

אנו שמחים לבשר על זכיית משרדנו בתיק ע"מ 16788-03-12 נאות חוף האלמוג (1990) בע"מ נ' פקיד שומה אילת (טרם פורסם 17.6.13) [קישור לפסק הדין], שנדון בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בפני כב' הש' איילון.
פקיד השומה אילת הוציא למערערת שומת ניכויים לשנים 2005-2007. המערערת הינה בעלת מלון בעיר אילת. במסגרת הערעור עלו מספר סוגיות, כאשר המרכזית שבהן ובעלות השלכות הרוחב שנדונה בפסק הדין עסקה בטענת פקיד השומה כי על המערערת לנכות מס במקור מאירוח חינם שהעניקה במלון לסוכני נסיעות, מלויי קבוצות וכדומה אשר ניתן לטענת המערערת כחלק משיווק המלון. בנוסף, נדונה סוגיה נוספת חשובה שעסקה דרישת פקיד השומה לחייב את החברה בשומה בניכויים בהוצאות דיור לעובדים ששיכנה בבנין דירות בעיר אילת שלא נזקפו על ידה כהטבה לעובדים.

נתמקד אפוא בשתי הסוגיות המרכזיות המוזכרות לעיל בעניין ניכוי מס במקור והוצאות הדיור.
סוגיית האירוח חינם
לעניין אירוח סוכני נסיעות ומכירות בענף התיירות, פסק בית המשפט הנכבד כי יש לדחות את טענת פקיד השומה לפיה עסקאות האירוח הינן עסקאות "סחר חליפין". זאת בין היתר משום שהסוכן איננו מתחייב כלל להביא בתמורה ל"אירוח השיווקי", אורחים או תיירים. בית המשפט הנכבד קיבל את האסטרטגיה השיווקית של המלון, כאמצעי שיווק ופרסום המיועד לרכישה עתידית של שירותי המלון.

אשר לאירוח חינם של מלווי קבוצות תיירים המזמינה מספר רב של חדרים במלון, בית המשפט הנכבד דחה את טענת פקיד השומה לפיה מדובר ב"הטבה" או "לינת חינם". טענותיה של החברה כי עלות החדר הנוסף נפרשת על יתר החדרים שהזמינה הקבוצה, התקבלה בהיותה סבירה ומתבקשת מהיגיון כלכלי אלמנטרי שעה שמדובר בבית מלון המארח קבוצה רבת משתתפים.
סוגיית הוצאות הדיור לעובדים
פקיד השומה טען כי שירותי הדיור אותם מספקת החברה לעובדיה הינם הטבת שכר שיש לזקוף אותה כהכנסה לעובד וכי הוצאות השכירות והאחזקה של המבנה למגורי העובדים מהווים הוצאה של המערערת. בשומתו מצא פקיד השומה כי לשיטתו קיים פער משמעותי בין שווי ההטבה של שירותי הדיור שזקפה החברה לבין ההוצאות שנדרשו בספריה. המערערת טענה כי הפערים נובעים בין היתר מכך שהיא נאלצת לשכור א בית הדירות במהלך כל השנה, גם בתקופות בהן בית הדירות אינו מאוכלס במלואו, היות והשכירות הינה לתקופה של כל השנה, גם לתקופות בהן מספר העובדים לו זקוקה המערערת קטן יותר וחדרי בית הדירות אינם בתפוסה מלאה. בית המשפט הנכבד דחה את גישת פקיד השומה בהיות הנחת המוצא העומדת בבסיסה – שגויה, שכן לא אמורה להיות בהכרח חפיפה בין סכום ההוצאות והעלויות של המערערת לבין סכום זקיפת ההטבה הכוללת לעובדים. זאת לפי בית המשפט הנכבד משום שהיא מתעלמת מההבחנה המתחייבת לעניין דרך בחינת נאותות זקיפת ההטבה ושוויה מבחינת העובד לבין בחינת נכונות ההוצאות המדווחת של החברה על מרכיביהן השונים.

פסק הדין מבכר את ההיגיון הכלכלי באספקת פתרון מגורים ראוי לעובדים ובאסטרטגיה השיווקית באירוח סוכנים ומלווי קבוצות, אף אם אינם מקובלים או מוכרים לפקיד השומה.
(בתיק טיפלו ממשרדנו עו"ד זיו שרון, מיכל סולומונוביץ, מאיר פורת וארז שביט)