חג אביב שמח

משרד זיו שרון ושות' עורכי דין,
מברך את לקוחותיו, עמיתיו וכל בית ישראל
בברכת
חג פסח שמח וכשר!

מבזק ללקוחות ועמיתי זיו שרון ושות' עורכי דין מס' 27 5.4.12
בחינת התקנות המוצעות ביחס ל-FATCA והערכות תושבי ישראל שהם אזרחי ארה"ב

מאת: יועד פרנקל, עו"ד ;משרד זיו שרון ושות' עורכי דין

כידוע, ביום 18/3/10 פורסם ה-Foreign Account Tax Compliance Act (להלן: "ה-FATCA"), העוסק בהעברת דיווחים אוטומטים של מוסדות פיננסים זרים לרשות המסים של ארה"ב, ה-IRS, בעניין נכסים פיננסים של אזרחי ארה"ב ושל בעלי אינטרס מהותי בנכסים בארה"ב. הרקע לפרסום ה-FATCA היתה הערכה כי למעלה מ-90% מאזרחי ארה"ב שאינם תושבי ארה"ב אינם מדווחים על נכסיהם הפיננסים מחוץ לארה"ב. ביום 8/2/12 פורסמו התקנות המוצעות לצד הכרזה של רשויות המס של ארה"ב, צרפת, גרמניה, איטליה, ספרד ובריטניה בדבר כוונתן לפתח גישה מתואמת בין הרשויות ליישום ה-FATCA. הכרזה משותפת זו נועדה לאותת, כי משטר ה-FATCA מקובל על רשויות המס של המדינות המפותחות, וכי אלה גם צפויות ליהנות מהעברת דיווחים אוטומטים על תושביהן המחזיקים בחשבונות בנק בארה"ב.
במסגרת ה-FATCA יחויבו מוסדות פיננסים זרים (FFIs) וישויות זרות בבעלות אזרחי ארה"ב (בנקים זרים, סוחרים בניירות ערך, ישות זרה העוסקת במסחר בניירות ערך, אינטרסים בשותפות, סחורות או זכויות נגזרות בנכסים אלה וחברות ביטוח זרות) להעביר דיווח אוטומטי על אזרחי ארה"ב שהם בעלי החשבון ו/או בעלי המניות. הסנקציה על אי העברת הדיווחים צפויה להיות ניכוי במקור בגובה 30% על כל תשלום (” passthru payment") המועבר מארה"ב לחו"ל אלא אם הישות הזרות מוכיחה כי עמדה בתקנות או שיש לה פטור מעמידה בתקנות. סוגי התשלומים שה-FATCA מתייחס אליהם ("Withholdable payments") הינם דיבידנדים, ריבית או תשלומים אחרים ממקור אמריקאי, וכן כל הכנסה שמקורה מנכסים שיכולים להצמיח הכנסות פסיביות מדיבידנד או ריבית בארה"ב.
מבחינת תחולת ה-FATCA יצוין כי בד"כ תשלומים בגין התחייבויות שנלקחו לפני ה-1/1/13, אף אם יבוצעו לאחר ה-1/1/13 אינם כפופים ל-FATCA. לפי התקנות המוצעות יחל הליך Due Diligence תחת הסכם FFI שיתפרס על לוחות זמנים, לפי גודל החשבון ובהתחשב בקיומו המוקדם של החשבון. יחול פטור מהליך ה-Due Diligence לגבי חשבונות שהסכום בהם נמוך מ-50,000$ (או נמוך מ-250,000 לגבי פוליסות ביטוח/אנונות מסוימות). לגבי חשבונות שהסכום בהם נמוך מ-1,000,000$ תתבצע סקירה אלקטרונית של בעלות אמריקאית. לגבי חשבונות שהסכום בהם מעל 1,000,000$ תתבצע בדיקה ידנית של מסמכי החשבון עם מנהל החשבון.
ביחס ללוחות הזמנים לגבי חברות תיערך בדיקה תוך שנה לגבי חשבונות קיימים וחשבונות חדשים תוך שנתיים. יחול פטור מבדיקה לגבי חשבונות עם סכום נמוך מ-250,000$. לגבי יחידים הבדיקה תערך תוך שנה ביחס לגבי חשבונות קיימים עם סכומים גבוהים (יותר מ-1M$) ותוך שנתיים לחשבונות אחרים.
יוער, כי דרישות הדיווח לפי התקנות המוצעות תתפרסנה על פני מספר שנים. בשנים 2013-2014 יעשה דיווח של participating FFI רק על היתרה בחשבון ולא ביחס לתשלומים. בשנת 2015 יועבר דיווח הכולל את המידע הנ"ל וכן הכנסות ברוטו של ריבית, דיבידנד והכנסות אחרות שנזקפו לזכות החשבון. משנת 2016 ואילך יועבר דיווח מלא.
עולה השאלה מהן השלכות ה-FATCA על אזרחי ארה"ב שהם תושבי ישראל. ידוע לנו, כי הבנקים בישראל נערכים לביצוע דיווח אוטומטי ל-IRS על חשבונות בנק בישראל. למיטב ידיעתנו, בעלי אזרחות כפולה שהם תושבי ישראל אף אם פתחו את חשבונות הבנק עם מספר הזיהוי הישראלי שלהם ישאלו על ידי הבנק האם הם מחזיקים באזרחות אמריקאית. לכאורה, "תרופת הגרזן" העומדת בפני בעלי אזרחות כפולה היא לוותר על אזרחותם האמריקאית בהתאם לסעיפים 877 ו-877A לקוד המס האמריקאי. ההשלכה היא חבות מס רוח הון על אירוע מס רעיוני של מכירת הנכסים הכלל עולמיים (בתנאים מסוימים, ובין היתר כי ההכנסה החייבת השנתית הממוצעת בחמש השנים האחרונות של היחיד עלתה על 124,000 דולר ושהשווי הנקי של נכסי היחיד עולה על 2 מליון דולר).
יחד עם זאת, יש לציין כי ביום 7/12/11 העניק ה-IRS הקלה לבעלי אזרחות כפולה ביחס לדיווחי עבר ביחס לשש שנות המס החולפות תוך מתן אפשרות לפטור מקנסות אם בעל האזרחות הכפולה הראה "סיבה מוצדקת" ("Reasonable Cause") לאי הדיווח בשנים הקודמות.
ניתן לשער, כי התקנות אף תחולנה בטווח הארוך (אף כי הנוסח של התקנות המוצעות לא מתייחס לכך) גם על מוסדות פיננסים זרים שלכאורה אין להם השקעות בארה"ב מאחר שהעברות דולריות עוברות דרך בנק המרכזי של ארה"ב.
האם ומתי ניתן להעביר עיסקאות קומבינציה מיד ליד ללא מס

מאת: זיו שרון, עו"ד ;משרד זיו שרון ושות' עורכי דין

משנת 2011 השתנה חוק מיסוי מקרקעין, וחוקק סעיף 19(3א) לחוק. לאור תיקון זה נדחה מועד החיוב במס בעסקאות שכולן אינן בכסף, ואשר הינן תלויות תב"ע, מיום החתימה על ההסכם ליום אישור התב"ע. זאת, במטרה לאפשר למנהל מיסוי מקרקעין לאמוד נכונה את שווי הממכר, על ידי קבלת ודאות ביחס להיקפו. יהיה סביר לומר כי תחולת הסעיף נועדה בעיקר לעסקאות קומבינציה, אשר התמורה בהן ננקבת באחוזים מהבנייה המותרת ע"פ התב"ע ביום הביצוע.
נברר עתה מצב של סיחור עסקת הקומבינציה מן הקבלן שהתקשר בה עם בעל הקרקע, לקבלן אחר שלוקח על עצמו לבנות את יחידות בעל הקרקע ולקבל את יתרת המקרקעין לבנייה על ידו, וזאת כנגד תמורה כזו או אחרת לקבלן הראשון, הכל בתקופה שבטרם התאשר התב"ע. האם סיחור זה מהווה מכירת זכות במקרקעין, החייבת בדיווח, ובעיקר במס רכישה נוסף?
לטעמנו, גם אם התמורה שבין הקבלנים הינה במזומן, לאור העובדה שעיסקת היסוד, על פי דין איננה עדיין מכירת זכות במקרקעין, ניתן לגרוס כי גם סיחורה של עיסקה זו איננו מהווה מכירת זכות במקרקעין. זאת, כתמונת ראי לאבחנה שיצר בעבר פס"ד בית התעשיינים, לזיהוי קיומה של פעולה באיגוד מקרקעין. אמנם ניתן לטעון גם כי אך ורק בעיסקת היסוד נדחה מועד החיוב במס, ואין הדבר משפיע על מועד החבות במס ביחס לסיחורה. עם זאת, לטעמנו, דווקא במקרה זה עוצמת הטיעון בעד הדחייה הינה חזקה יותר, מאשר בעסקאות אחרות בהן קבועה בדין דחיית מועד החיוב במס דוגמת פינוי בינוי ותמ"א 38. בעוד שבעסקאות אלה, ניתן לטעון כי ההטבה שבדחייה מקורה ברצון המחוקק להקל על הצדדים לאותה עסקה, הרי שבעסקה נשוא סעיף 19(3א) תכלית הדחייה, היתה לאפשר למנהל יכולת עשיית שומה מקורבת יותר, תוך מניעת בריחת מס, בשל אי הודאות לפני הידיעה על כמות היחידות. משכך, וזוהי למעשה הקלה למנהל, מוצדק עוד יותר לדחות את מועד החיוב במס, לא רק בעיסקת היסוד, אלא גם בעסקה הנגזרת ממנה.