לאחרונה ניתן בבית המשפט העליון פסק הדין בעניין ע"א 2796/12 קמיל פארן נ' פקיד שומה ירושלים 3 (ניתן ביום 22.8.2013). בין יתר טענותיו ביקש הנישום באותו עניין כי יאפשרו לו למפרע להיכנס לתחומו של סעיף 122 לפקודה וליהנות מן המסלול המטיל מס בשיעור של 10% בלבד מדמי השכירות.
בית המשפט דחה טענה זו, תוך אשרור קביעתו של בית המחוזי לפיה הנישום לא עמד בתנאי סעיף 122, שהרי לא שילם את המס תוך 30 יום מקבלת דמי השכירות ואף לא שילם מקדמות. יודגש כי פסק הדין מתייחס לשנות המס 2002-2004 ולסעיף 122 כנוסחו אז, כאשר במסגרת תיקון 159 לפקודה תוקנה לשון הסעיף.
באשר לנוסחו הנוכחי של סעיף 122, בפסק הדין בעניין ע"מ 403/10 בעניין מלר חיים מאיר נ' פקיד שומה ירושלים 1, נקבע זה מכבר, כי בוטלה הזיקה בין המועד לתשלום המס (שאף הוא שונה ל – 30 ימים מתום שנת המס) לבין הזכות לתשלום מס על דמי שכירות בשיעור המופחת.
דהיינו, בהתאם לעמדת הפסיקה ביחס למצב החוקי כיום, איחור בתשלום המס אין בו כדי לשלול את הזכות המהותית לתשלום מס בשיעור הנמוך של 10% מדמי השכירות.
In the Media 